גם אני מתרגשת
בכל פעם שאני עולה לבמה.
אבל למדתי משהו
שרוב האנשים לא יודעים.
יש הבדל עצום
בין התרגשות חוסמת
לבין התרגשות מקדמת.
הראשונה סוגרת אתכם.
השנייה פותחת אתכם.
וההבדל ביניהן
הוא כלי שלוקח שניות ללמוד,
ושנים לשכלל.
גם אני הייתי שם.
במצבים של בלאק אאוט.
של רגישות קולית מרוב התרגשות.
ובדיוק כי הייתי שם בעצמי,
יש לי היום את הכלים
לשלוט ולשנות מיד.
לא לחכות שזה יעבור.
לקחת שליטה ולהמשיך.
איתגרתי את עצמי
להופיע באנגלית.
מבטא, רטוריקה, פרזנטציה.
הכל מאפס.
זה לימד אותי
שאפשר לבנות הכל.
בכל גיל. בכל שפה.
ולכן אני יכולה להבטיח לכם
משהו, לא ככזו
שקראה על זה בספרים,
אלא ככזו שעברה את זה בעצמה.
אפשר אחרת.
מהר יותר ממה שאתם חושבים.
עמוק יותר ממה שאתם מדמיינים.
וכשתתחילו לעבוד איתי,
תרגישו את ההבדל
כבר מהפגישה הראשונה.




